משנה לשנה במהלך השנים האחרונות באיטליה יש חג מיוחד - סן פאוסטינו או "יום האוהבים". קל לנחש שכל הלבבות האיטלקיים הבודדים מרימים את משקפיים 15 בפברואר.
והנה, יום לאחר תאריך חריג, ערכה הסוכנות הלאומית הסטטיסטית האיטלקית (איסטאט) מחקר עם איגוד המפיקים החקלאיים קולדירטי, שתוצאותיו פשוט מדהימות. על פי המומחים, איטלקים יחידים, מהם יותר מ -7 מיליון במדינה, היו בעמדת נחיתות. כיום, הם טוענים, לחיות לבד זה כמעט מותרות במחיר סביר. בזמן משבר כולם איטלקית רווקה מוציאה 66 אחוז יותר כסףמאשר משפחות של לפחות שני אנשים.
למחרת יום האהבה נחגג בכל בית שלישי. מכל המשפחות האיטלקיות 31% אינם שלמים.
מספר הרווקים גדל משמעותית באיטליה במהלך השנים האחרונות. לפיכך, נרשמה רמת הבדידות הגבוהה ביותר באזור פריולי-ונציה-ג'וליה (35.6 אחוז) ובוואלה ד'אאוסטה (יותר מ 39 אחוז). אולי אפשר להסביר את הנתונים האלה בכך שתושבי האזורים לעיל, בהיותם עשירים מאוד, פשוט לא מבקשים להקים משפחה כדי לא לחלק רכוש בעתיד. אך באזורים הדרומיים של איטליה נצפה המצב ההפוך. נציגים של האזורים המשגשגים ביותר במדינה אינם חוששים לאבד את הונם ולכן משפחות גדולות אינן שכיחות כאן.
אולם החוקרים טוענים כי בדידות היא מסלול מכשולים אמיתי. לאיטלקים שגרים בבית לבד קשה הרבה יותר לסיים מפגש ממשפחות שלדירותיהן יש קולות שונים. ניתוח של קולדירטי חשף כי אנשים איטלקים שמעדיפים ליהנות רק מחברתם מוציאים כ -330 יורו בחודש על אוכל וצרכים בסיסיים, בעוד שמשפחה מן המניין גוזלת רק 204 יורו, שהם 62 אחוז פחות.
יתר על כן, אוהבי השלווה והרוגע נאלצים לשלם באופן עצמאי עבור דיור להשכרה ו / או שירותים ונסיעות. אך מצד שני, בעלי הדירות יגבו פחות עבור דירת חדר מאשר עבור בית שלם, והכסף שיושקע על חימום שטח מגורים גדול, יכולים המתיישבים לבזבז על תדלוק המכונית בבנזין.
רבים מהאיטלקים חיים לבדם בכלל לא בגלל טבעם המתכרבל או העדפותיהם שלהם. מספר האנשים הבודדים גדל בהתמדה מדי שנה, ולעתים קרובות יותר ויותר הם הופכים להיות זקנים.
במסגרת המחקר, הסוציולוגים הגיעו למסקנה שלרוב, נציגי האוכלוסייה הקשישה במדינה מנסים להשיג את חלקם בתקשורת כאשר הם הולכים לחנות או שוק מקומי. איטלקים פורשים מבקשים ללמוד את החדשות האחרונות בכנסייה. הם גם נהנים לתקשר עם בני גילם בתורים אצל הרופא או בגן, לשם הם מגיעים עבור נכדים.