הטיבר (באנגלית: Tiberis; Lat. Tiberis; Tevere) הוא כרטיס ביקור של רומא מאז ימי האימפריה הגדולה.
בריכה מתפתלת מסתובבת בין הגבעות המפורסמות של בירת איטליה, ומתווה באהבה את צללית מחוז טרסטוורה. המראה המבריק של הנהר מוקף בכל מקום באנדרטאות של ארכיטקטורה עתיקה מימי הביניים. עשרות גשרים מחברים בין גדות שמאל וימין של הטיבר, ומעניקים נופים רומאים רומנטיקה שאין שני לה.
גאוגרפיה
מקורו של הטיבר במורדות ההרים של האפנינים שבאזור אמיליה-רומאניה. נהר הרים מלא זרימה בדרכו לרומא חוצה את אומבריה ולאציו. נהרות הנרה והאניאן זורמים לגוף המים. בערב רומא, הנהר ממוסגר ביצורים קונקרטיים, התעלה הופכת לתעלת פוסה טראיאני ברחבי הבירה. נקודת הסיום של מי הטיבר היא הים הטירני.
אורכו הכולל של הטיבר הוא 406 ק"מ, מה שמציב אותו במקום השלישי באיטליה מבחינת האורך. אגן הנהר הוא 17 אלף 375 ק"מ2. עבור רומא הבריכה היא המקור העיקרי לאספקת מים. האיטלקים מכנים לעתים קרובות את הטיבר בשם הלטיני "flavus", שפירושו "לבן". כינוי זה הופיע בגלל צבעם הצהבהב-לבנבן של מי הנהר.
כותרת
ישנן מספר הצעות לגבי מקור השם טיבר. לדברי אחד מהם, ל"טיבר "שורשים קדם-לטיניים, שמקורם בשמה של" טיבור "משלה - שמה העתיק של העיר טבעולי, הממוקם 30 ק"מ מרומא. כמו כן, אזכורים לשמו של הנהר נמצאים במכתבי האטרוסקים, במקור - "טיפריוס", אשר בעת המעבר לאיטלקית ניתן היה להפוך ל"טיבר ".
היו כמה אגדות בביוגרפיה של הנהר המפורסם. המלך טיברינוס (טיברינוס הלטיני), שחי בשנות האלפיים לפני הספירה, טבע בנהר אלבולה (אלבולה הלטינית), שנודע לימים בשם טיבריס (טיבריס הלטיני). המלך המנוח הוסב על ידי האל יופיטר לשומר המים הגסים, וולטורנוס (Lat. Volturnus). ההערכה היא שבזכות המיתוס העתיק הזה נהרות, ים ואוקיאנוסים בפסל החלו להיות מתוארים כאנשים חזקים.
הסיפור
הטיבר היה בדיוק הנהר בו ניסו, על פי האגדה, להטביע את תינוקותיהם של רומולוס (ל 'רומולוס) ורם (ל' רמוס), מקימי רומא.
היסטוריונים מאמינים שרומא נוסדה בסביבות 753 לפני הספירה. על גדות הטיבר, 25 ק"מ מחופי אוסטיה (המזרחית אוסטיה אנטיקה). בימי קדם עבר הגבול בין האטרוסקים במערב, הסבינים במזרח והלטינים בדרום לאורך אפיק הנהר.
לרומאים מילאו תפקיד גדול על ידי הנהר, שבנו את כלכלתם באמצעות תנועת אוניות סוחר. סוחרים העבירו לבירה הפרשות, חומרי בנייה וסחורות אחרות. במהלך מלחמות הפוניקה במאה השלישית לפני הספירה הנמל באוסטי היה המפתח לקרבות ימיים. לפיכך, רומא רכשה גם דומיננטית אסטרטגית בלחימה.
מאוחר יותר, לאורך החוף באזור שדה המאדים (המתחם קמפוס מרטיוס), נבנה מזח נרחב. ובזמן הסדרת מערכת אספקת המים המרכזית של בירת ביג קלואקי (המנוחה קלובה מקסימה), הפך הטיבר למרכיב החשוב בו. בזכות המנהרות והצינורות התת-קרקעיים הועברו מים נקיים למרכז העיר.
עם הזמן נהר נהיה רדוד, נמל הבירה וסחר ימי היגרו לפיומיצ'ינו, הצמוד לרומא. בתוך במאות 17-18, המפעל עשה מאמצים רבים לפנות את תעלת המאגר בשטח רומא. העבודות שבוצעו שיפרו את האקולוגיה של הנהר, אולם מעט מאוד השתנה בתכנית התובלה, מכיוון שתעבורת הנהר איבדה את משמעותה הקודמת.
עובדות מעניינות
- מקורו של הטיבר משני מעיינות הרים הנמצאים בגובה של 1268 מ 'מעל פני הים. בשנת 1930 התקין בניטו מוסוליני עמוד שיש עתיק במקור הנהר. על האובליסק נחרטו מילים לטיניות, ומשמעותן: "כאן נולד נהר / קודש לגורל רומא."
- אחד מסימני ההיכר של הנהר הוא שיטפונות קבועים. אז, שטח שדה מאדים הלך לעיתים קרובות 2 מטר מתחת למים. מאז 1876, הרומאים נמצאים בבטיחות יחסית, שכן רשויות העיר בנו גדרות אבן גבוהות על שתי גדות הטיבר.
- עובדה מעניינת נוספת קשורה לשם הנהר: הביטוי היציב "חוצה את הטיבר" פירושו להתגייר לאמונה הקתולית. באנלוגיה, "חוצה את התמזה" פירושו לצלול לאנגלית. בזמנים של עימות בין דתות, ניבים כאלה היו בעלי חשיבות רבה.
- ברומא העתיקה, הוצאתם להורג בפומבי של פושעים התבצעה בטביעה. תחת הקיסר של טיבריוס (טיבריוס הלטיני) נלקחו אסירים למרפסת Gemonie (Scale Gemonie) ואז נדחקו למים עמוקים. גורל בלתי-מעורער שכזה הוענק לא רק לשודדים רגילים, אלא גם לפונטוסים הנוצרים הראשונים.
- הרומאים אוהבים לעודד את עצמם על ידי רחצה במים קרים. 1 בינואר, האמיצים, אם לא הנואשים, תושבי הבירה, קופצים לטיבר! מגשר קאבור (פונט פונטור) וצועקים על הקהל!
- הטיילת היא מקום אידיאלי לטיולי ריצה ובילוי של אופניים בבוקר ובערב.
גשרים
ברומא, גדות שמאל וימין של הטיבר קשורים על ידי 26 גשרים. יחד עם חדשים, מספר מבנים עתיקים שרדו בהצלחה לימינו.
- גשר מולבי (פונט מולה) נוצר במאה הראשונה לפני הספירה כדי להאריך את דרך פלמיה (דרך פלמניה) ולחבר את רומא עם ארימינינו (רימיני המודרנית). במאה הרביעית לספירה התרחש קרב מפואר של הקיסרים מקסנטיוס (לקס. מקסנטיוס) וקונסטנטינוס הראשון הגדול (לוט. קונסטנטינוס) בגשר מולבי. זה היה קרב לא כל כך על השלטון, אלא על הדת השלטת. מקסנטיוס המובס טבע בטבריה, וקונסטנטינוס התקרב צעד אחד למעמד הקיסר היחיד של רומא. כך החל עידן הנצרות. כיום, בסמוך לגשר מולבי, ממוקם האצטדיון האולימפי (סטאדיו אולימפיקו) בו נערכים משחקי כדורגל ביתיים של מועדוני רומא ולאציו.
- גשר סיסטו (פונטה סיסטו) - מעבר חצייה בין הגדה הימנית של הטיבר למחוז טרסטוורה. גשר האבן מימי הביניים, המוקדש לשם האפיפיור סיקסטוס הרביעי, נראה ציורי מאוד על רקע הטיילת הישנה. בגדה השמאלית, ממש מאחורי הגשר, נמצא פיאצה טרוליסה - מקום מפגש פופולרי לתושבי ואורחי טרסטוורה. מיולי עד אוגוסט, טיילת הטיבר בגשר סיקסטוס מלאה באוהלים עם חטיפים קלים, קוקטיילים ומוזיקה חיה. כולם מוזמנים לשאול את מחיר סחר המגש ולצלול באווירת הערב הנעימה.
- מדרום לוותיקן (Vaticano) על הנהר נמצא אי קטן - טברינה (Isola Tiberina). נוף אווירי, זה נראה כמו סירת דייג. בסביבות 1000 הקים האי את בזיליקת סנט ברתולומיאו (בזיליקת סן ברטולומאו כל איסולה), שבה שוכן קבר סן ברטולומאו. אם חוצים את הטיבר דרך האי, אז בגדה הימנית תוכלו למצוא את אחד המראות הרומאים המדהימים - פה האמת (בוקה דלה וריטה).
- גשר המלאך הקדוש (פונטה סנטאנג'לו) מתוארך למאה השנייה לספירה הוא מיועד אך ורק להליכה. בימי קדם נשא הגשר את שמו של הקיסר אדריאנוס, שכן הוא נבנה בפיקודו. המעבר מוביל למוזוליאום של אדריאנוס, שבימי הביניים קיבל את השם השני - טירת המלאך הקדוש. גליל האבן הענק של הטירה מכיל שרידים של נוצרים נוצריים וממצאים עתיקים רבים. במאות 15-16, הגשר, המרופד בשיש, עוטר בפסלים של הקדושים פיטר ופול. ובמאה ה -17 ג'ובאני לורנצו ברניני (ג'ובאני לורנצו ברניני) השלים את התפאורה עם 10 פסלי מלאכים.
