מסעדת לה פיאצטה הומלצה לנו לביקור אצל מריו ואנטונלה, שבווילה שלהם התארחנו בסיציליה. המסעדה ממוקמת 7 ק"מ ממרכז טרפני, אך במרחק של 10 דקות הליכה מהווילה.
אין בעיה שהאיטלקים ייסעו 10-15 ק"מ למסעדה טובה. חלק מחברי מבולוניה אוכלים ארוחת ערב 40 פעמים מביתם כמה פעמים בשבוע ולא רואים בזה שום דבר מוזר. אז אל תתבלבלו מכמה מרוחקות מהעיר ומיקומה של לה פיאצטה.
כפי שתראו בהמשך, המרכז הגסטרונומי הזה בעמק סלינה גרנדה מצא חן בעינינו כל כך שבמשך 5 ימי מנוחה אכלנו שם ארבע פעמים.
כמובן שקודם כל אתם (כן, אני מודה) מתעניינים במחירי הכלים, וכדי להפיג את הסקרנות שלכם, צילמתי את התפריט.
כיאה למסעדה איטלקית הגונה, התפריט מתחיל באנטיפסטי, ומכיוון שאנחנו באי הנושא הדגי הימי שורר. מיד בקש מכם להכניס פתק בתפריט המשנה בשם “קוזזה” שמשמעותו “מולים”.. בלילה הראשון לא שמתי לב אליהם, אבל "חזרתי" לביקורים הבאים שלי ובמסעדת Restorante Pizzeria San Gusumano. אוקיי, בואו נדבר על הכל בסדר.
כפי שניתן לראות, עלות הפיצה נוחה למדי בטווח של 5-8 יורו.
קורסים ראשונים ושניים באזור 10-15 יורו.
ארוחת ערב ראשונה
כאנטיפסטו החלטתי לנסות תמנון קטן. זה נראה קצת מאיים, אבל הטעם נהדר.
מנה ראשונה נוספת על שולחנו הייתה סלט פירות ים.
וירקות בגריל. אגב, הם איכזבו אותנו, כי התברר כמבושל יתר על המידה. במקומות זה ישר גחלים.
דיונונים כאן מוכנים באופן די ספציפי. לדעתנו, שוב מבשלים יתר על המידה. אבל, ככל הנראה, צלייה טובה היא תכונה של המסעדה.
דגי חרב (Involtini di Spada - 10 יורו), טעימים מאוד, מאוד רכים. אנו ממליצים לכולם לקחת את המנה הזו. ללא רטבים מיותרים ותוספות מורכבות, הטעם האמיתי של דגים ומעט סלט.
הפסטה עם מולים גם שימחה אותנו. הקוראים הקבועים מודעים לכך שאחת המנות הראשונות אני תמיד טועם פסטה ואם היא מבושלת היטב - זה מוסיף בונוסים לקארמה של השף.
מעט לימונצלה כעיכול. מסורות באזור משפיעות רבות על התנהגותנו. לדוגמה, בבית אביו של העורכת הראשית יאנה יקוצביץ 'לא שותה יין ולימונצלה לעולם, ובאיטליה השימוש בהם טבעי לחלוטין.
החשבון הסופי לארוחת הערב היה 74.50 יורו. שימו לב כי טיפ של 2 יורו לאדם כבר כלול בחשבון.
פנים המסעדה הזו, כמו מפעלים רבים אחרים בסיציליה, אינו בעל עיצוב מיוחד, שלא לדבר על איזושהי יוקרה. אבל אסור להתבלבל, כי הדבר העיקרי בכל מסעדה סיציליאנית הוא המטבח.
אולם הפנים של המסעדה לא התמלא עד אפס מקום, אך לא ניתן היה לדבר בשקט. זה לא סוד שהאיטלקים רועשים, הסיציליאנים ככל הנראה רועשים במיוחד, ולכן היינו צריכים לצעוק קצת הערב.
כך נראית הדרך לוילה מריו בערב יוני נעים.
הצג מסעדה בסיציליה: La Piazzetta (Trapani) במפה גדולה יותר
ארוחת ערב שנייה
כמה ימים אחרי ארוחת ערב סיציליאנית אמיתית עם אנטונלה וארוחה במסעדת Restorante Pizzeria San Gusumano, שהיא המתחרה העיקרית של פיצריית קלווינו בדירוג הגסטרונומי של פיצריות בקרב תושבי טראפני, חזרנו שוב ללה פיאצטה.
הפעם היינו הרבה יותר חכמים ומיד התחלנו את הארוחה עם קערות ענק של מולים, עם זאת, מהווים רק חטיף עבור מרבית הסיציליאנים. בחיים הרגילים, ק"ג כזה של מולים כאלה נקנה בשוק הדגים המקומי תמורת 3-4 יורו לקילו. תוך כדי התבוננות בשולחנות הסמוכים, ציינתי כמה פעמים שכל אחד לוקח לעצמו דלי, ואז אוכל פיצה ומסיים בקלות את הארוחה בקינוח. למרות שאנחנו חובבי אוכל גדולים, לא העזנו לבצע פעולות כאלה, והגבילנו את עצמנו ל -2 מנות ל -4. בסך הכל מוגשים מולים במסעדה זו בארבע דרכים שונות. מנה זו נקראת Zuppa di Cozze בתפריט.
וסקופיאטה די קוזזה. הדעות היו חלוקות: מישהו אהב את המולים הראשונים יותר, מישהו אהב את השני. אז אתה מנסה הכל.
השנייה הביאה לנו שוב את פסצה ספאדה, אך בצורה אחרת. זה חריף יותר, עם ירקות מבושלים ותבלינים.
קוסקוס עם פירות ים.
הנה רוטב כזה. הקפידו להוסיף אותו כך שהקוסקוס לא יהיה יבש כל כך.
ולבסוף, ניסינו, כמובן, פיצה עם פירות ים. איפה בלי מולים ושרימפס בסיציליה. זה טעים מאוד, אם כי לא מוכר לראות פיצה כזו בצלחת שלך.
ושוב, החשבון עם אותו סכום ובטן מלאה. מרוצים כפילים התגלגלנו מהמסעדה.
מהנקודות המעניינות בהן ברצוני לציין - פלוגת שוטרים שהפסיקה לפני או אחרי העבודה למאבק ברעב.
ארוחת ערב שלישית
בלילה האחרון שלנו בסיציליה, החלטנו לא לחפש הרפתקאות ולאכול באופן צפוי לארוחת ערב טעימה במקום האהוב עלינו. הם החליטו לא למלא את הבטן כרגיל, אלא לבחור במנות ראשונות. ברוסקטה סיציליאנית או כריך סיציליאני: לחם קלוי ברוטב עגבניות. לחמם הכי הרבה.
וכמובן, מולים! הלחם המטוגן שיחד אותנו והזמנו שוב את קוז'ה די צופה.
ולגברים, גם דג. פסח ספדה תמיד עדין וטעים.
שטר ארבע צנוע של 49 יורו, כולל ליטר יין לבן ביתי. כנראה שגופנו כבר סירבו לכל כך הרבה אוכל בסוף החג. בואו לסיציליה ותחוו את אותה הרגשה.