לדברי קולדירטי, בגלל המשבר, מספר האנשים שלא משאירים אוכל על צלחת בבתי קפה ובמסעדות גדל (36%). ומספרם של מי שעזב את המסעדה ביקש לעטוף איתם את שאר האוכל עלה (+ 54%). ובבית, שלושה מתוך ארבעה הפחיתו את כמות האוכל ששוחרר.
יותר משליש מהאיטלקים (36%) אוכלים לחלוטין מנות מסודרות במסעדות ובפיצריות. בנוסף, מספר האנשים שלקחו את שאריות ארוחת הערב מבית המסעדה גדל בכ -54% בשנה האחרונה, אם כי בעבר היה זה טאבו אמיתי עבור התושבים הגאים באיטליה. נתונים כאלה הושגו באמצעות המחקר "התנהגות איטלקים בשולחן בזמן המשבר", שהוצג בברשה בכנס להצעות התערוכה לשנת 2015.
בתקופות משגשגות, האיטלקים הזמינו חטיף במסעדה, מנה ראשונה, שנייה עם מנה לצד קינוח. כעת, כפי שקבעו מומחי קולדירטי, הבחירה הפכה צנועה וסלקטיבית בהרבה. עדיף להזמין חטיף ומנה ראשונה או חטיף ומנה שנייה, או בסופו של דבר, חטיף ופיצה לנסות מספיק, לאכול מספיק, אבל לבזבז קצת. המצב הכלכלי הקשה אפילו התגבר על תחושת ה"בושה "מלבקש לארוז אוכל שאריות כך שאפשר היה לאכול אותו למחרת: כמעט כל איטלקית חמישית (17%) עושה זאת, תוך שנה בלבד הנתון הזה עלה ב -54%. כמובן שמדד זה עדיין נמוך, אך הוא משקף מגמה שכבר נפוצה במדינות אחרות באירופה. יחד עם זאת, הנטייה לאכול את כל מה שנמצא על השולחן או לקחת איתך את העודפים היא גם אות לאחריות הסביבה המוגברת של האיטלקים.
לפחות כאן המשבר הכלכלי הביא לתוצאות חיוביות, מכיוון שעל פי ההערכות באיטליה, כל אדם זורק לפח האשפה כ -76 ק"ג מזון.
על פי נתוני הפדרציה האיטלקית למוסדות סחר FIPE (Federazione Italiana Pubblici Esercizi), אפילו במהלך המשבר במהלך השנה, כ -17 מיליון איש אוכלים מחוץ לבית באיטליה תמורת 28 מיליארד יורו, ואילו 12 מיליון אוכלים גם ארוחת צהריים ומבלים 14. 7 מיליארד דולר.
קל לדמיין עד כמה משמעותית חיסכון במוצרים אם כל האנשים האלה אוכלים את כל מה שהזמינו. אגב, התנהגותם של האיטלקים במקומות ציבוריים מועברת לבתיהם. על פי מחקר משותף של קולדירטי ומכון Ixè, עם תחילת המשבר, כמעט שלושת רבעים מתושבי איטליה (73%) הפחיתו את עלויות המזון העודפות שלהם.
