73% מהאיטלקים מרוצים מהתפטרותו של קוואלייר. אבל אפילו עכשיו, הוא מסוגל יותר מכל גורם אחר לגרום דיסוננס ציבורי.
התפטרותו של ברלוסקוני נקבעה מראש עוד לפני ההחלטה הסופית של הסנאט האיטלקי. כי כל איטלקי הבין שידונו באולם בית המשפט. יתרה מזאת: גם תוצאת ההצבעה ברוב הקולות לגירוש קוואבליר הייתה ברורה. אבל מה שהאיטלקים עצמם חושבים על המצב הנוכחי זו שאלה הרבה יותר מעניינת.
במהלך השבוע האחרון נערכו כמה סקרים שחשפו את העיקר: מרבית האיטלקים אינם סובלים את ברלוסקוני ומסתפקים בהתפטרותו כגמר הקריירה הפוליטית. פסק הדין קשה, אך נתונים סטטיסטיים יבשים אינם מותירים מקום לפרשנות שונה. דוגמה לכך היא תוצאות מחקר שנערך לאחרונה על ידי סוכנות הסטטיסטיקה האיטלקית SWG:
יותר משני איטלקים מתוך שלושה (73%) סבורים כי ישיבת הבחירות בסנאט צריכה להדיח את ברלוסקוני מתפקיד יו"ר מועצת השרים. זוהי דעתם של הרוב המוחלט של ציבור בוחרי מרכז השמאל (98%) ואילו 89% מתומכי אנשי החירות (מפלגת ברלוסקוני) משוכנעים להפך - שהתפטרות מנהיגם לא תביא לשום דבר טוב.
הנתונים שנמסרו מבהירים כמה מעט תומכיו של ראש אנשי החופש לשעבר (פדל) התבררו כאמונתם כי הפעם ברלוסקוני יישאר בריא ושלם לאחר הצבעה בסנאט. תוצאות הסקר בדבר הצורך בהצבעה חשאית או גלויה היו גם מעידים: על פי IXE, 68% מהאיטלקים היו רוצים שאירוע כה משמעותי יכוסה בהצבעה פתוחה בחדר הישיבות. אנשים התעניינו במיוחד בהתנהגותם של הסנאטורים בשעה האחרונה של ההצבעה, ספקותיהם והסכמים שעשויים להשפיע על המוניטין של מדינאים.
למרות כל הנתונים הללו, העובדה שהצדדים "לך איטליה!" נותרה ללא עוררין. (פורזה איטליה), שמנהיגה הוא ברלוסקוני, היא עדיין מחזיקה ב -20% ממושבי הסנאט. לפיכך, גם אם הרוב המכריע של האיטלקים מבקשים להיפרד מסילביו ברלוסקוני, Cavalier מצליח כעת להשפיע על מספר לא מבוטל של קולות בממשלה. וזה לא הכל: המנהיג, "סע לאיטליה!" כמו שאף אחד אחר לא מעורר מחלוקת בשורות הבוחרים. רק חסידיו דיברו נגד ההתפטרות, כל שאר המצביעים - לפחות אם לשפוט לפי הסקרים - היו בעד. אל תשכח מהעובדה הזו.
