גרמניה

רייכסטאג

במילה רייכסטאג, לרבים יש כנראה את הזיכרון של הסרט "שבע עשרה רגעים של אביב", 9 במאי, וכו '. אך הרייכסטאג לא תמיד היה קשור לגרמניה הפשיסטית.

מבט לרייכסטאג ממערב, צילום hbkost

תולדות בניית הרייכסטאג

בניין הרייכסטאגס (Reichstagsgebäude) מתוארך לתקופתו של "קנצלר הברזל" אוטו פון ביסמרק. בשנת 1871 החליט ביסמרק להקים בניין חדש לפרלמנט. אולם מקום הבנייה המתוכנן התברר על אחזקות האדמות של הדיפלומט הדוכס רדזינסקי. מר הדיפלומט סירב מכל וכל להיפרד מרכושו, שניתן לו על ידי פרידריך ויליאם הרביעי. לאחר מותו של רדזינסקי, גם בנו היורש גילה התמדה במשך זמן רב. רק בשנת 1884 הונחה לבסוף אבן היסוד על ידי הקיסר וילהלם הראשון ביסוד הפרלמנט העתידי. וכעבור 10 שנים היא כבר פתחה את שעריה לפוליטיקאים. במקום ישבו הרייכסטאג של האימפריה הגרמנית והרייכסטאג של רפובליקת וויימר.

בליל פברואר של שנת 1933, שריפה כבדה סחפה את הבניין. הקומוניסטים הואשמו בהצתה. הנאצים קיבלו סמכויות חירום והתמודדו עם מתנגדים פוליטיים. מעצרים המוניים של אנשים שלא אהבו את הממשלה החלו. אנו יכולים לומר שהאש הזו שמה קץ לדמוקרטיה בגרמניה.

בעיני הפיהרר, ככל הנראה, בניין הרייכסטאג דמה יותר מדי. זה סימל את עברה של גרמניה. ומכיוון שהוא תכנן לבנות מדינה אחרת לחלוטין, הוחלט לבנות בניין חדש, שהיה אמור להתנשא לגובה 290 מטר. אבל מלחמת העולם השנייה ביצעה התאמות. לאחר התמוטטות הרייך השלישי הרייכסטאג נשאר בחורבות זמן רב. כיפת הבניין נפגעה קשה במהלך השריפה השערורייתית, וההפצצה הביאה אותה להרס מוחלט.

בניין הרייכסטאג, 1945

הרשויות חשבו זמן רב מה לעשות אחר כך עם הבניין והחליטו: לפוצץ את מה שנשאר ממנו. זה נעשה בשנת 1954. אולם הוויכוח על הרייכסטאג נמשך הלאה. חלק מהפוליטיקאים טענו כי הבניין אינו אשם בסכסוכים היסטוריים, וכי היטלר מעולם לא דיבר בו. כדי לפתור את כל המחלוקות נדרשו שלוש משאלי עם, שתוצאתם הייתה ההחלטה להחזיר את הרייכסטאג.

הרייכסטאג שוחזר

הרייכסטאג בלילה, צילום מאת אנסגר קורנג

עם השלמת השיקום והשיחזור בשנת 1972, החל בניין הרייכסטאג להשתמש במכון ההיסטורי הגרמני. במקום שוכנת התערוכה "שאלות מההיסטוריה הגרמנית", שפעלה במשך 20 השנים הבאות.

כיפת אומנה, צילום מאת יוהנס

הרייכסטאג, שמקבל היום תיירים, זכה להופעה בזכות האדריכל הבריטי נורמן פוסטר. הוא זכה בתחרות לשיקום ההכרחי הבא של הבניין. בתחילה, הגה את הפרויקט ללא כיפה, אולם אז הבין פוסטר שעיצוב כזה "יכחיד" את הרעיון שהכיפה תמיד מסמלת - מדינה גרמנית. אז הופיעה כיפת פוסטר המפורסמת.

בתוך הכיפה, תצלום של זייג'י נישג'ימה

קוטרו 40 מ ', גובהו - 23.5 מ', ומשקלו 1,200 טון, מתוכם 700 טון משקל נופלים על מבני פלדה. הכיפה מצוידת במצע תצפית כך שכשמונחים עליה, תוכלו להתבונן במתרחש בחדר הישיבות ולראות פנורמה מעגלית של העיר.

Reichstags (Reichstagsgebäude), תמונה מאת אנדי

נורמן פוסטר על הפרויקט המגולם שלו קיבל את הפרס "האדריכלי" היוקרתי ביותר, המקביל לפרס נובל. וגרמניה, בהכרת תודה, העניקה לו את הפרס הגבוה ביותר בתחום האמנות - מסדר הכשרון.

הרייכסטאג המעודכן נפתח רשמית ב- 19 באפריל 1999.

זמני צילומי חדר ישיבות

טיולים

בניין הרייכסטאג סיורים מודרכים. תוכלו לראות היכן יושב הבונדסטאג הגרמני, לעלות לכיפה. ניתן להגיע לכיפה בתיאום מראש רק באתר הבונדסטאג.

איך להגיע לשם

סעו ברכבת התחתית S1 או S2 לתחנת Brandenburger Tor.

כיצד אוכל לחסוך במלונות?

הכל פשוט מאוד - הביטו לא רק בהזמנה. אני מעדיף את מנוע החיפוש RoomGuru. הוא מחפש הנחות במקביל בהזמנות וב 70 אתרי הזמנות אחרים.

צפו בסרטון: איך מבקרים ברייכסטאג בברלין? (נוֹבֶמבֶּר 2024).

רשום פופולרי

קטגוריה גרמניה, למאמר הבא

קתדרלת הדואומו של מילאנו
מילאנו

קתדרלת הדואומו של מילאנו

ליבה של העיר מילאנו הוא כיכר הקתדרלה הגדולה. זה כמו מגש כסף שעליו מנצנצות הפנינים העיקריות של מילאנו - קתדרלת הדואומו, הארמון המלכותי וגלריית ויטוריו אמנואלה השנייה. קתדרלת דואומו במילאנו (Duomo di Milano) היא אנדרטה ארכיטקטונית ייחודית באמת בסגנון גותי בוער (Flamboyant).
קרא עוד
מוזיאון האופנה והתלבושת במילאנו
מילאנו

מוזיאון האופנה והתלבושת במילאנו

דוגמה שיקית לארכיטקטורה האיטלקית היא ארמון פאלאצו מורנדו שנמצא בעיר מילאנו, כמו שלמטבע יש שני צדדים. קומת הקרקע של מוזיאון זה תהיה מעניינת לחובבי חפצי אמנות קלאסיים. האולמות הרחבים של הארמון מעוטרים בפיסול ובציור של ימי הביניים.
קרא עוד
שבוע האופנה במילאנו: אופנה כאמנות
מילאנו

שבוע האופנה במילאנו: אופנה כאמנות

מאז אמצע המאה הקודמת, שבועות האופנה התפשטו בכל רחבי העולם, והחשוב שבהם הוא נערך בארבע "בירות אופנה": מילאנו, פריז, לונדון וניו יורק. כיום, המופע הגרנדיוזי הזה ידוע לכל העולם בהיקפו, ביופיו ובאקססוריות שלו, אך הכל החל בשנת 1943 בניו יורק לקידום האופנה המקומית, שכן במהלך מלחמת העולם השנייה לא הפך להיות אפשרי לייבא בגדים מאירופה.
קרא עוד