במשך מאות שנים הם היו מדוכאים, נרדפו ואף נשרפו על המוקד. אנשים עם צבע שיער לוהט נידונו בעבר לאומללות. כיום, רבים חולמים על צבע שיער מדהים. אז איטלקים. נראה שכל המין ההוגן באיטליה הוא ברונטיות. אבל עדיין ישנם יוצאים מן הכלל מפתיעים. גילינו היכן בכל זאת הופיעו הג'ינג'ים הראשונים.
מרינה רוסו (MarinaRosso.com), צלמת וחוקרת מאודינה (אודינה), למרות שם משפחתה (שתורגם מאיטלקית - "אדום") אינה יכולה להתפאר בתלתלים אדומים. עם זאת, לאחר משפט אחד שהתקיים ב -2011, היא יצאה בתקיפות לבדוק אם לאנשים הג'ינג'ים קשה כל כך בימינו, כמו לפני מספר שנים, והאם צבע שיער זה פופולרי כיום.
העניין הוא שבשנת 2011 בית משפט קבע שגברים עם שיער בצבע גזר אינם התורמים הנחשקים ביותר בבנק זרע בגלל חוסר הרצון של זוגות מודרניים ללדת ילדים עם שיער אדום.
"מסתבר שלקוחות בנק הזרע פשוט לא רוצים ילדים אדומים-שיער", מאשר רוסו, שערך מחקר משלה על עובדה זו. "לעתים קרובות הם אפילו לא מסתירים שהם לא אוהבים את צבע השיער הזה ומעדיפים צבע שונה." חבר השופטים, שנכח במשפט בשנת 2011, תמך בהתעקשותה של המשרד הדני סיירוס לאסור על גברים אדומים לתרום זרע. אגב, באירלנד המצב הזה לא נצפה - אנשים עם צבע שיער לוהט הם דבר רגיל שם.
באובססיביות למטרה של "שמירת המגוון", החליט רוסו לסווג אנשים עם צבע שיער אדום על פי וריאציות גנטיות. כתוצאה מכך, החוקרת קיבלה 48 קטגוריות שהבדילו ביניהן. רוסו טיילה ברחבי אירופה, וחיפשה משתתפים בניסוי שלה, ותיעד נתונים כמו גובה, מין, מבנה גוף, צבע עיניים וסוג שיער. היא נסעה לאיטליה, בריטניה, אירלנד, גרמניה, הולנד, בלגיה, שוודיה, נורבגיה ופולין, מצלמת אנשים. כשחזרה הביתה היו 204 תצלומים בארון התיקים שלה.
מבין כולם, היא בחרה 47 דיוקנאות עליהם הוצגו נשאים של גן יוצא דופן, וארגנה תערוכה, שהתקיימה אחר כך בטורינו, במילאנו וברומא. החוקרת טוענת כי רבים מהמשיבים הודו שלעתים קרובות התעללו בהם בבית הספר דווקא בגלל צבע השיער החריג שלהם. רוסו גם הצליח לגלות שהאפליה הלא שגרתית הזו גרמה לג'ינג'ים להיות חברים זה עם זה. עם זאת, בהגיעם לגיל 30, הנטייה להשפלה לא הופיעה בקרב המשיבים.
"זה לא שהם מרגישים בטוחים רק אחרי שהם היו בעשור הרביעי שלהם. העניין הוא שבנוער הם שונאים את צבע השיער שלהם ובבגרות הם מתחילים להיות גאים בזה. "
רוסו נזכר לעתים קרובות בסיפורו של אחד המשתתפים במחקר שלה, שהוא, אגב, איטלקי. "לא שהשיער שלי הרגיז אותי. פשוט הופתעתי מעצם העובדה שיש לי שיער אדום - במשפחתי, לאף אחד לא היה גן כזה. אולי הייתי בר מזל יותר מאחרים - בצעירותי הם רק עשו לי צחוק בקשר לזה. בהתחלה האשמתי את אמי את הכל בשורשי האירי. אבל אז נסעתי לסיציליה, אבא שלי הגיע משם וסיים אותי במשפחה שלמה של נשים אדומות שיער סיציליאניות עם עיניים כחולות, עור בהיר והרבה נמשים. "
"דודי העניק לי שיעור אמיתי בהיסטוריה משפחתית, שאחריו הכל נפל על מקומו. "אתה צאצא של הנורמנים," אמר בהתייחס לפלישה הנורמנית לסיציליה בשנת 1061. מסתבר ש הנורמנים שהגיעו לאי בפיקודו של רוג'ר הראשון, "הביאו" את הגן הזה לסיציליה, ואחרי זה הוא התפשט לשאר איטליה.»
רוסו העריך כי איטלקים אדומי שיער מהווים רק אחוז אחד מכלל האוכלוסייה במדינה. עם זאת, בעלי צבע שיער לוהט באיטליה חיים הרבה יותר טוב מנשאים של גן מדהים במדינות אחרות - האיטלקים מעריצים את הצבע הלא שגרתי, ולא עושים לו צחוק. "באיטלקית אתה אפילו לא תמצא מילים שיכולות איכשהו לקרוא לג'ינג'ים, בעוד שבאנגלית יש רק המון כאלה", בטוח החוקר.
