לדברי איסטאט, מדובר על 61.2% מהאיטלקים הלא נשואים
כמעט שבעה מיליון צעירים בגילאי 18 עד 34 עדיין גרים עם הוריהם. ולא לומר שרוב הנתון הזה נופל על צעירים: כשלושה מיליון אנשים היו מעל 25. יתר על כן, בקרב אלו שחולקים מקלט עם אמא ואבא, שלושים שנה אינן נדירות.
מסתבר שבקרב איטלקים לא נשואים, שישה מתוך עשרה מעדיפים להישאר אצל הוריהם מאשר ללכת על לחם חינם.
המצב הנוכחי בא לידי ביטוי ב"דו"ח על יחסים חברתיים ", שהוצא במשותף על ידי המכון הלאומי לסטטיסטיקה (ISTAT), המכון הלאומי לביטוח לאומי (INPS) ומשרד העבודה.
והקונפדרציה הלאומית לחקלאים (קולדירטי) מוסיפה: כמעט ארבעה מתוך עשרה איטלקים (37%) נהנים מתמיכה כספית מהוריהם, כלומר הם נשארים בתלות מסוימת בהם, גם אם הם לא גרים יחד. אגב, ב 42.3% מהמקרים, אפילו לחוד ילדים בוגרים גרים מקסימום 30 דקות הליכה מביתם.
נתוני ISTAT לשנת 2012 משקפים עלייה בהשוואה לשנת 2011. במהלך השנה גדל מספר הצעירים המתגוררים עם הורים ב -31 אלף איש והגיע לסכום כולל של 6,941,000. באחוזים, התופעה משמעותית יותר: מספר הצעירים החיים עם הורים עלה מ 59.2% בשנת 2011 ל 61 , 2% בשנת 2012 מבין כל האיטלקים הלא נשואים והלא נשואים מגיל 18 עד 35. וגברים במסה הכוללת גוברים בבירור: על פי תוצאות ההערכות היו כמעט ארבעה מיליון מהם, שהם מיליון יותר מנשים.
יתרה מזאת, בדרום איטליה נצפתה ריכוז גבוה יותר: שם לבדם, יותר משני מיליון אנשים "מתחת לגיל 35" גרים באותה כתובת עם אמא ואבא.
הדמויות לעיל מחיות סטריאוטיפים מהעולם הישן על איטלקים, כ"פרסים "ו"סיסיות". אבל אל תשכח מהמשבר הכלכלי שהשתולל במדינה, מכיוון שכיום כמעט מיליון וחצי אנשים בני 15 עד 34 נותרו מובטלים. ולכן יותר ויותר צעירים, לקראת זמנים טובים יותר, אינם מבקשים לעזוב את ביתם.
עם זאת, מפטרים שוב ושוב את "הגישה לחיים עצמאיים", הם יכולים ללכוד את עצמם בפח של פוטנציאל וחוסר יכולת לממש את עצמם.
מצד שני, מעניין כי אותם איטלקים אשר בכל זאת נפרדו ממשפחותיהם מעדיפים לקנות דיור משלהם, ורק חלק קטן משתמש בשירותיהם של בעלי הבית. על פי הסטטיסטיקה לשנת 2011, בקרב אנשים מעל גיל 35, 68.8% גרים בבתים קטנים אך משלהם, ורק 31.2% שוכרים דיור.
