מאז 1984, בכניסה לקומונה הטוסקנית הזעירה פיווה סנטו סטפנו, בנוסף לשלט עם שם העיר, ניתן היה לראות שלט קטן עם הכיתוב "Città del diario" ("עיר היומנים"). בפייב סנטו סטפנו יש ארכיב ענק של רשימות ומכתבים אישיים מאנשים שונים, בהם מתוארים כמה פרטים מחייהם וסודותיהם, וכן עובדות חדשות מתגלות בתולדות איטליה.
למעלה מ- 7,000 מכתבים ייחודיים, רישומי יומן, כתבי-עת, זיכרונות ואוטוביוגרפיות נאספו על ידי ראש הארגון הארצי לארכיון השיאים, סלבריו טוטינו, שהוא עצמו עיתונאי וכותב. פתקים מסוימים, לטענתו, נמסרו לו על ידי חבריו ומכריו הסומכים עליו עד אין קץ. אגב, לא את כל התערוכות מהארכיון ניתן לקרוא בקלות: חלקן כתובות בניבים נדירים של השפה האיטלקית.
בין כותבי המכתבים, הרשומות והמסמכים ישנם נציגים של לא רק תקופות שונות, אלא גם מקצועות שונים. אז בארכיון תוכלו למצוא יומן אישי של גנב שניקה יותר מבנק אחד, כמו גם רישומי בישול של עקרת בית. התיעוד העתיק ביותר מתוארך למאה ה -18, בעוד שרוב החומרים מתוארכים כעבור שתי מאות שנים. אולי בעידן הטכנולוגיה המודרנית, שלוקח מספר שניות לשלוח ולקבל מכתב וכאשר אנשים משתפים באופן גלוי את החדשות והמחשבות שלהם ברשתות החברתיות, מידע וחוויות שהוקלטו "ביד" זוכים להערכה רבה.
בין הדברים הבולטים המאוחסנים בארכיונים בפייב סנטו סטפנו הוא היומן האישי של קליליה מרשי, שנכתב על דף, מכיוון לילדה לא הייתה הזדמנות לכתוב על הנייר. על המארג תיארה קלליה את חייה בפירוט (היא חיה, אגב, בראשית המאה העשרים). כדאי לשים לב לרשימות השייכות לאורלנדו אורלנדי פוסטי, חברת תנועת ההתנגדות שנלכדה במלחמת העולם השנייה. הצעיר כתב באופן קבוע מכתבים למשפחתו ולחברתו, בהם הזהיר אותם מפני התקפות אפשריות של הפולשים הגרמנים.
הארכיון בעיירה קטנה הפך למרכז די חשוב ומשמעותי למחקר מדעי. כך, ההיסטוריון כריסטופר דוגגאן, שספרו קולות פשיסטים: היסטוריה אינטימית של איטליה של מוסוליני ראה אור בשנת 2013, בילה יותר מלילה אחד בארכיון המקומי. בחן בקפידה את הרשומות והמסמכים שהוצגו כאן הנוגעים לתקופת זמן זו.
"בתקופה שבה כולם וכולם הזניחו אישיות, הקמת מרכזים כאלו, שיהוו מאגר למסמכים ותיקיות שנעשו בידי ידיים שלא היו מצטיינות ולא מוכרות לאנשים, תהיה אפשרות מצוינת", אומר דוגן, כותב את אותו דבר בכתב ידו. הספר.
"טוטינו האמין שאדם אחד הוא אדם אחד, אבל יחד אנחנו יכולים לעשות היסטוריה", מסבירה לורטה ורי, שפעם עמדה בראש הארכיון. כעת האישה עוסקת בגיוס כספים שיעברו לתחזוקה ופיתוח נוסף של הארכיון. קודמתה, שהיא יוצרת כל אוסף הענק, נפטרה לפני שלוש שנים. לדברי ורי, טוטינו אהב לומר כי "היה לנו מזל כי יש לנו הזדמנות להקשיב לאנשים אחרים שהביעו את מחשבותיהם על הנייר."
ניתן לשלב ביקור בעיירה ייחודית זו עם חופשה בחווה החקלאית Agriturismo Segalare, אותה ניתן להכיל חברה של עד 8 איש.
בכל ספטמבר בעיירה פיווה סנטו סטפנו, מתארגנת תחרות להקלטה או ליצירה מעניינת ביותר. עבודתו של הזוכה עוברת לעיתונות, ועבודתם של שאר המשתתפים נשארת לנצח בארכיון מדהים, שממשיך לצמוח מיום ליום.
