קבוצת פליטים שהגיעו לאיטליה יחסית מתלוננת על אוכל "מונוטוני", בדרישה להכניס לתפריט מנות מהמטבח הלאומי שלהם.
במשך יומיים, קבוצה של ארבעים פליטים שהגיעו למרכז האיטלקי במחוז בלונו סירבו לאכול "פסטה עם רוטב עגבניות וביצים" - מנה שהציע בחביבותו. זרים נוקבים דרשו לכלול בתפריט מנות מהמטבח הלאומי שלהם. כדי להפוך את מחאתם לגלויה יותר, הפליטים חסמו את אחד מרחובות העיר בלוח ענק, הציבו צלחות של אוכל איטלקי ששנוא על האדמה, וקראו "אנחנו לא אוכלים את זה!".
לדברי נציגי מרכז הפליטים, המאכיל את המחלקות שלו במנות איטלקיות, כמעט כל המשתתפים במחאה החריגה הזו בילו קצת יותר מארבעה חודשים באיטליה. יתר על כן, אוכל רחוק מהדבר היחיד שלא מתאים להם במולדת החדשה. לפני זמן לא רב חסמו את היציאה לרכבים של עובדי המרכז והתעקשו לשפר את תנאי המחיה.
מחאתם של תושבי מרכז הפליטים נפגשה בביקורת מצד הרשויות באיטליה, שחשו כי למפגינים פשוט אין "מה לעשות", ולכן הם "עושים כל מיני שטויות". ראוי לציין כי ההפגנה על תזונה לקויה הופסקה בקרוב מאוד. שוטרי המשטרה שהגיעו למקום פיזרו את הלא מרוצים, והם, בתורם, בתחושת הישג, החליטו לסעוד עם הכלים השנואים מאוד.
אנטוניו דה ליאטו, ראש ארגון ליברו סינדיקטו די פוליזיה, המייצג את האינטרסים של אכיפת החוק האיטלקית, הרשה לעצמו לציין כי המחאה הייתה כבר אמצעי "מיותר". "אלפי איטלקים חיים בעוני. רבים מהם אפילו לא יכולים להרשות לעצמם לאכול לפחות פעם ביום. והם לא מתלוננים שהאוכל לא מספיק טוב להם. יתר על כן, כשאתה מבקר את החברים הזרים שלך, אתה "אתה לא מצפה שתאכיל אותך במנות מהמטבח הלאומי של ארצך, נכון? בזמן שבאנגליה, לא ציפיתי שחברי, שהזמינו אותי לארוחת ערב בביתם, יאכילו לי ספגטי."
סם, מהגר גמבי, המתגורר במרכז פליטים בפאתי רומא כבר יותר משנה, אמר כי האוכל המוצע שם כולל בדרך כלל הרבה פסטה וגם אין לו טעם מיוחד. זו הסיבה שפליטים רבים אפילו החלו לבשל לעצמם. "אנו זקוקים לאותה תזונה כמו במולדתנו," אמר. סם, שנאלץ לשלם כמעט 4,000 יורו למבריחים לאיטליה, אמר שהוא יבזבז ימים בחקירת העיר הנצחית באוטובוס. "אני לא רוצה לשבת במרכז כל היום. אני לא יכול לעבוד, וגם אם הייתי יכול, לא הייתי עושה את זה: הרבה איטלקים מובטלים. ברגע שאקבל את כל המסמכים הדרושים, אני אעזוב איפשהו. אולי , לגרמניה או להולנד.
