כיכר סיגנוריה בפירנצה (Piazza della Signoria) ידועה הרבה מעבר לאיטליה: היא הפכה להתגלמות ההרמוניה ומוזיאון אמיתי של ארמונות ופסלים שיצרו גאוני הרנסנס. לכן BlogoItaliano החליט לספר בנפרד על ההיסטוריה של הכיכר והמראות המעניינים ביותר שלה.
בתקופה הרומית (סוף המאות החמישית - החמישית לספירה), השטח שכבש כיכר סיגנוריה הכיל טרמים, סדנאות אומנים ואפילו תיאטרון.
קצת היסטוריה
לאחר נפילת האימפריה כמעט חמש מאות שנה, שבטים גרמניים עתיקים וביזנטים נלחמו בחריפות למען פירנצה. רק לאחר שזכה לעצמאות והפך לקומונה (מאות X-XIII), התחילה התחייה ההדרגתית של פירנצה, ואיתה הקמת כיכר (1260 גרם) והבניינים המשמעותיים הראשונים.
כיכר סיגנוריה - מוזיאון אמיתי תחת כיפת השמיים
לדוגמא, פאלאזו דלה סיגנוריה (לימים שונה שם לפאלאצו וקיו) הוקם בשנת 1310 במיוחד כדי לשכן את ממשלת הרפובליקה הפלורנטית.
בניין בית הדין המסחרי (Tribunale della Mercanzia), אשר פתר סכסוכים מסחריים ואזרחיים, הוקם בשנת 1359. וכעבור 23 שנה, בשנת 1382, נבנה בכיכר ציון דרך מפורסם נוסף - Loggia dei Lanzi, המיועד לטקסי ערים ולישיבות ממשלה.
פסלים בכיכר סיגנוריה
במאות ה- XIV-XV הפכה פירנצה למרכז הרנסאנס האיטלקי, והעניקה לעולם פסלים, אדריכלים וציירים מבריקים. ביניהם רפאל, מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י, דונטלו, בוטיצ'לי, אממנאטי, ברטולומאו ורבים אחרים.
באופן לא מפתיע, פירנצה מתמלאת תרתי משמע ביצירות אמנות ייחודיות. כיכר סיגנוריה, שהפכה למעין מוזיאון תחת כיפת השמיים, אינה יוצאת דופן.
פסלים: "דייוויד" מאת מיכאלאנג'לו, "הרקולס וקאקוס" בנדינלי
מהו פסל השיש של דיוויד, יצירתו של מיכלאנג'לו, שהוצגה לראשונה לצפייה בציבור בפלאצו ווכיו 8 בספטמבר 1504 (היום הוחלף בעותק). או הפסל "הרקולס וקאקוס" של בנדינלי, אשר תפס את מקומו בכניסה לארמון בשנת 1534. אגב, על הקיר שמאחורי הפסל ניתן לראות את הפרופיל של פנים אנושיות. השמועה אומרת שמישלנג'לו בונארוטי עצמו הסית אותו למחלוקת.
יש כאן שתי יצירות של דונטלו - הפסל ההראלדי של "מרדזוקו" בצורת אריה עם מעיל הנשק הפלורנטיני על המגן (1420) וקבוצת הפסלים הברונזה "ג'ודית עם ראש הולופרנס" (1455-1460). היום זה העתק, המקור במוזיאונים של פירנצה.
ג'ודית עם ראש הולופרנס, מאת דונטלו (1455-1460)
מזרקת נפטון
קשה לדמיין כיכר איטלקית ללא מזרקה. אז כיכר סיגנוריה בפירנצה מעוטרת במזרקה מתומנת יפהפייה עם נימפות ברונזה ויצורים מיתיים. במרכז מעליהם, במרכבה שציירה ארבעה סוסים נהדרים, עומד מלך הים השיש.
מזרקת נפטון, Bartolomeo Ammanati (1565)
אחד האדריכלים הפלורנטיניים הפורה ביותר ברטולומאו אממנאטי עבד על יצירתו במשך עשר שנים. מזרקת נפטון הפכה למזרקה הציבורית הראשונה בפירנצה, ופתיחתה התקיימה בשנת 1565, מעט לפני נישואי הדוכס הגדול של טוסקנה, פרנצ'סקו הראשון מדיצ'י וג'ון מאוסטריה.
למען ההגינות, יש לציין כי אממנאטי אינו הכותב היחיד של קומפוזיציה זו, יחד איתו עבד הפסל-פלורנטין המפורסם-גינניסט ג'ימבולונה על פרויקט המזרקה. אגב, פסל סוס הברונזה שלו של קוזימו הראשון ממדיצ'י, שנעשה בשנת 1594, ניצב ליד המזרקה בכיכר.
פסל של קוסימו הראשון ממדיצ'י, ג'מבולוניה (1594)
לוג'יה לנצי
כיום הוא מאכלס קומפוזיציה של 15 פסלים שנעשו על ידי אדונים איטלקיים מפורסמים. ופעם זו הייתה מרפסת ענקית, משם פנו אצילי העיר לאנשים בנאום.
הלוג'יה נבנתה בין השנים 1376 - 1382 במיוחד עבור קבלות פנים ומפגשים של הרפובליקה הפלורנטית. במאה ה- XVI שכן בו לנדסקניץ '- חיל רגלים גרמני שכירי חרב גרמנים ששירתו את דוכס טוסקנה. זה היה בזכות הכוחות האלה שהשם Loggia dei Lanzi התבצר במשך מאות שנים.
לוג'יה לנצי
מאוחר יותר, לאחר שאיבדה את תפקידה הראשוני, הפכה לוג'יה לנצי למוזיאון פתוח לכולם עם תערוכות מאוסף מדיצ'י. ביניהם פסלים מפורסמים כמו "פרסאוס עם ראש המדוזה של הגורגון" מאת בנוונווטו צ'ליני, המקורי (1553); "חטיפת נשות הסבין" (1583) ו"הרקולס והקנטאור "(1559) - שניהם יצירות של דזמבולוני, העתקים. פסל פרגמון "מנלאוס עם גופת פטרוקולוס" (המאה הראשונה לספירה - העתק), "חטיפת פוליקסנה", שנעשה על ידי הפסל פיו פדי (1866), וכמה פסלים עתיקים אחרים.
"פרסאוס עם ראש מדוזה" מאת בנוונווטו צ'ליני, מקורי (1553)
כמובן, בהיותכם בפירנצה תוכלו גם להקדיש לעצמכם זמן להכיר את כיכר סיגנוריה ואת מראותיה. ובנסיעתו הראשונה בעיר, הסופר של BlogoItaliano עשה בדיוק את זה.
אבל זה עניין אחר לגמרי להגיע לכיכר עם מדריך ולהאזין לסיפור מדהים של איך נוצר הסיפור על הגשר הזה ממש (את סקירת המדריך שלי ניתן לקרוא כאן). יתר על כן, ממש מעבר לפינה נמצאת גלריית אופיצי המפורסמת, הנחשבת למוזיאון הכי נצפה באיטליה.
אבל זה סיפור אחר לגמרי.
תמונות מאת: אנטוניו קונטה, אנתוני קריידר, בוב הול, ססיל לי, רומואלד לה פרו, cult-turist.ru, פטריק נלסון.
