נתונים עדכניים מראים כי בריטניה דחפה את גרמניה מהמקום הראשון בדירוג "המדינה הטובה לאיטלקים המחפשים עבודה".
בריטניה הגדולה היא היעד המועדף על האיטלקים הנוסעים בחיפוש אחר עבודה וחיים טובים יותר למדינה אחרת. אז עשרות אלפי נציגים צעירים מאיטליה מסרבים להתגורר במדינתם, שמצבה הכלכלי "הוחלף" כמעט ממשבר 2008.
סוציולוגים ומומחים בהגירת אוכלוסיה טוענים כי במהלך השנה האחרונה כמעט 13 אלף נציגי נוער איטלקי החליטו לעבור לבריטניה בחיפוש אחר תנאי עבודה ועבודה נוחים יותר, כמו גם הזדמנויות לממש את עצמם. בסך הכל בשנת 2013, יותר מ 94,000 מתושביה עזבו את איטליה. נתונים כאלה הגיעו מארגון קתולי שנקרא Fondazione Migrantes www.migrantes.it, המפקח בקפידה על זרם האנשים הבאים והולכים מהמדינה למקום מגוריהם הקבוע.
הזינוק האחרון במעון הקבע של האיטלקים דומה לאותה מגמה שנצפתה במאה ה -19, כאשר מיליוני נציגי איטליה שטופת השמש יצאו לכבוש את ארצות הברית של אמריקה ודרום אמריקה בשנות החמישים. באותה תקופה, ערי התעשייה בגרמניה, בלגיה וצרפת נהנו מפופולריות בקרב המהגרים האיטלקים.
ראוי לציין שבשנת 2013 עזבו תושבים צעירים ומלאי גוף בעיקר את איטליה: הגיל הממוצע של האיטלקים שעזבו את הארץ נע בין 18 ל 34 שנים. קבוצת הגיל הייתה זו שהושפעה בעיקר מהמצב הכלכלי הקשה בו נפלה המדינה לאחר 2008. השנה האבטלה לנוער הייתה שיא של 40 אחוזים. מרבית האיטלקים שהלכו בחיפוש אחר אושרם במדינה אחרת נולדו וגדלו בערים הגדולות במדינה, כמו מילאנו, רומא, ונציה, פדובה ורונה.
ובעוד שראש ממשלת איטליה הנוכחי מנסה במהירות וביעילות האפשרית לפתור את בעיית האבטלה במדינה, כמו גם לבצע רפורמות בכלכלת המדינה, מספר האיטלקים שמעדיפים את לונדון וערים אחרות בבריטניה צומח במהירות.
יתרה מזאת, על פי סקר שנערך על ידי התאחדות התוצרת החקלאית האיטלקית קולדירטי (Coldiretti - www.coldiretti.it), כל נציג שני של חצי האי אפנין מודה שהוא מוכן לעבור למדינה אחרת בחיפוש אחר הזדמנויות ואופקים חדשים. רבים פשוט המומים מהיקף החור הכלכלי שאליו צללה המדינה, האבטלה ההולכת וגוברת והיעדר כמעט מוחלט של סיכוי למצוא מקומות עבודה בתשלום וקבוע.
"מספר המהגרים האיטלקים ממשיך לעלות. מדובר באנשים צעירים ומשכילים מאוד", אמרה אירן טינאגלי, פרופסור לכלכלה. "האיטלקים שעברו לחו"ל הראו בבירור כעס, כמו גם חוסר אמון בשלטונות המדינה, שרבים נאלצו לעזוב. זה היה סוג של צורך לדבר נגד מערכת שלא ניתן לסמוך עליה."
מחקר שערך קולדירטי הראה כי נוער איטלקי סבור שממשלת המדינה פשוט אינה מסוגלת לבצע רפורמות רחבות היקף. המרואיינים אמרו שההחלטה שלהם לארוז ולעבור למדינה אחרת הושפעה ממסים גבוהים מדי, כמו גם מחוסר המריטוקרטיה. הנתונים הראו גם שגברים, לא נשים ובוגרי אוניברסיטאות, התבררו כקלים יותר בעלייה מאשר אנשים ללא השכלה גבוהה.
"במדינה מזדקנת כמו איטליה, הרצון של צעירים לעזוב את המקום הוא אובדן כשרון בלתי קביל והכוח שאנחנו צריכים בכדי להחזיר את כוחנו לשעבר", אמר רוברטו מנצאלבו, ראש העמותה קולדירטי.
