"מדוע לא נכבד את הזנים המעולים של שמן זית באותה דרך בה אנו מכבדים את מותגי היין המעודנים?" זו השאלה שתום מולר, עיתונאי ובלוגר פופולרי, השלים את ספרו, Extraverginità, שהוצג אתמול בלשכת הנבחרים.
מאז 2007 אמריקאי אמריקני המתגורר בליגוריה חקר שיטות הונאה שונות המשמשות בייצור של אחד המוצרים המפורסמים ביותר. תוצרת איטליה. ויצירתו עוררה השראה לעיתונאים "ניו יורק טיימס" ליצור 15 איורים גרפיים, המאוחדים בשם משותף "התאבדות יתר".
במבט ראשון, ההאשמות שהושמעו כנגד תעשיית שמן הזית האיטלקי נראות מוגזמות, כלליות מדי ולעתים לא מספיק מדויקות. לדוגמא, כאשר נטען כי שוטרי איטליה מסתמכים אך ורק על טעם המוצר כדי לקבוע מקרי הונאה. או בחלק העוסק בחוקיות יבוא שמן זית מספרד, מרוקו ותוניסיה ותיוגו בתוויות בקבוקים עם הסמל "תוצרת איטליה".
במקביל, החוק מחייב את היצרנים לציין על הבקבוק את ארץ מוצאם של הזיתים, כמו גם את שיעור שמן הזית שנסחט שלא באיטליה.
מולר עצמו ציין את חוסר העקביות הללו בנאום בלשכת הנבחרים אתמול, ויתר על 15 איורים והסביר כי "אין להם שום קשר אלי או לעבודה שלי. כאן אנו מדברים על תמונות מצחיקות שיש בהן אמת כלשהי, אך גם טועים. המפתחים שיקפו רק חלק קטן מהתמונה, תוך התעלמות מהאיכות, אך התמקדו בהונאה. " העיתונאי המליץ להמתין לפרסום הגרסה הערוכה של התמונות, שתעלה לאחר שיחתו עם נציגי היומן של ניו יורק.
עם זאת, למרות הייצוג הגרפי המעוות של המושג (או אולי בזכותו), הספר המוצג יכול לתת תנופה להידוק בקרת האיכות ולשיפור התקשורת עם הצרכנים.
מכיוון שהונאה והונאה בתחום זה באמת קיימים, אם כי לא בצורה המוצגת בכתב העת האמריקני.
זה הראה על ידי סקרים עיתונאיים ושופטים. יש צורך לזהות ולהעמיד לדין סוחרים לא הגונים, מבלי לפגוע ביצרנים כנים. עליכם גם להסביר לקונים, כפי שכותב מולר בספרו, שעדיף להימנע ממחירי זבל: "שמן זית שמתומחר מתחת ל 4-5 אירו לליטר עשוי להיות באיכות ירודה.".
וכאן משווה מולר שמן זית עם יין: "השפעת היין על גוף האדם ברורה ולעתים קרובות פתאומית, בעוד ששמן זית עובד עם הגוף לאט, עובר בשבילים נסתרים ומחלחל בשקט ובעדינות לתאים ולנפש. היין הוא דיוניסוס עליז "שמן זית הוא אתנה, יפה, חכם ובלתי ניתן לזיהוי. יין מגלם את החיים שהיינו רוצים שיהיו, בעוד זית מייצג את החיים כמו שהם: פורה, חד, עם נגיעה של מרירות."
